אם לא שמעתם בימים האחרונים ביצועים מרובים לשיר -אולי נחש אותי נחש אולי קרס אותי קרץ המבוסס על המנגינה של הלהיט של של סימון וגרופנקל משנות ה 60 The Sound of Silence, כנראה שאתם מיקום אחר . אתם בטח שואלים את עצמכם, איך רצף המילים הלא ברורות האלו התגלגל ללהיט היסטרי,? זו אכן משימה קשה להסבר.
כנראה ששילוב בין מספר משפטים עם משמעות לא כל כך ברורה, עם פרשנות חופשית והחיבור למנגינה שמאוד מתאימה לרוח הימים האלו, יצרו משהו שהוא כל כך פרדוקסלי עד שלא נשאר לאומנים רבים אלא לשתף פעולה עם הז'אנר ולהוציא את הגרסה של עצמם.
הסבר מהיר:
עץ הטין – עץ תאנה
אולי נחש אותי נחש – שיבוש של המילה נשך במקום הכיש, נחש.
אולי קרס אותי קרץ – הכשה ע"י עקרב
אני נבוח – שיבוש של אני נפוח.
בוא ונתחיל עם הסבר המקצועי למילים :
הגירסה המקורית שגרמה לכל ההמולה:
גדוד מילואים 5858 בביצוע לשיר
The Sound of Silence (1966) של סימון וגרפונקל
הקול של השקט, שכותרתו המקורית הייתה "The Sounds of Silence", הוא שיר של צמד המוזיקה האמריקאי סיימון וגרפונקל. השיר נכתב על ידי פול סיימון במשך תקופה של מספר חודשים בשנים 1963 ו-1964, השיר שוחרר בתחילה באלבום הבכורה שלהם, "Wednesday Morning, 3 A.M.", באוקטובר 1964. עם זאת, הוא הפך ללהיט רק לאחר שהוצא מחדש ברמיקס, גרסה חשמלית בספטמבר 1965, לאחר הפרידה הראשונית של הצמד.
מילות השיר ידועות באופי המופשט והאניגמטי שלהן, ומשאירות הרבה לפרשנות אינדיבידואלית. עם זאת, מספר נושאים ומשמעויות מרכזיים נדונו בדרך כלל:
ניכור וחוסר תקשורת: הנושא המרכזי של השיר הוא חוסר היכולת של אנשים לתקשר ביעילות זה עם זה ברמה הרגשית. "צליל הדממה" מייצג את חוסר התקשורת וההבנה הזה. המילים "אנשים מדברים בלי לדבר / אנשים שומעים בלי להקשיב" מדגישים נושא זה. השימוש החוזר ונשנה באוקסימרונים בשיר "קול של השקט" מייצר את המסתוריות.
העולם המודרני ואי שביעות הרצון שלנו ממנו (וזה היה בשנות ה – 60, בכיינים): ניתן לראות את השיר כפרשנות על העולם המודרני, במיוחד אמצע המאה ה-20, עם ההסתמכות הגוברת שלו על טכנולוגיה ותקשורת המונים. ההתייחסות ל"neon god they made" (פרשנות שהאל הוא תוצר של האדם) מעידה על חברה שהפכה יותר ממוקדת בחומרנות ובשטחיות, ומאבדת את הראייה של ערכים וקשרים אנושיים עמוקים יותר – כלומר מותה של הקהילתיות.
תפקיד האמן: את השורות "והעם השתחו והתפללו / לאל הניאון שעשו(neon god they made)" ניתן לפרש כביקורת על האופן שבו החברה סוגדת לאלילי שווא, כולל ההיבטים השטחיים של תעשיית הבידור. זה יכול להיות השתקפות של השקפותיו של סיימון עצמו על תפקידו כמוזיקאי והשפעת עבודתו.
חזונות וחלומות: השיר מתחיל בחזון חלומי: "שלום חושך, ידידי הוותיק / באתי לדבר איתך שוב." זה נותן טון של התבוננות פנימית וגילוי אישי, מה שמרמז שהשיר הוא לא רק פרשנות חברתית אלא גם מסע אל הנפש האישית אולי דיון בניצנים של דיכאון שתוקף את החברה כולה (והיא אם נחזור לשיר אולי נחש אותי נחש… זה פשוט חיבור טבעי לדיכאון השורה על כולנו מה7 לאוקטובר..
כוחה של השתיקה: למרות הכותרת שלו, השיר מרמז שלשתיקה יש צליל ונוכחות משלה. הרעיון הפרדוקסלי הזה מצביע על העומק והמורכבות של השתיקה, שיכולה להיות גם מפלט שליו וגם סמל של בידוד וניתוק.
הקשר תרבותי והיסטורי: אמצע שנות ה-60 היו תקופה של שינוי חברתי משמעותי, עם תנועת זכויות האזרח, מלחמת וייטנאם ותנועת תרבות הנגד. נושאי הניכור והחיפוש אחר משמעות השיר הדהדו עם דור המטיל ספק בסטטוס קוו. ושוב זה בדיוק תפס אותנו בזמן, עם מעט ההומור שכולנו היינו צריכים.
"The Sound of Silence" הפך לאחד השירים המפורסמים והמתמשכים של סיימון וגרפונקל, מכוסה על ידי אמנים רבים ומופיעים בהקשרים תרבותיים שונים, כולל קולנוע וטלוויזיה. הלחן הרודף והמילים המעוררות שלו ממשיכים לרתק את המאזינים ולעורר פרשנויות מגוונות. אם אתם באמת רוצים לחוות את השיר לעומקו, רצוי לשמוע בחושך, בשקט אחרי כוס יין אחת של יין אדם ובשלבי סיום של השניה.
אל תתביישו לתת לברזים שלכם בעיניים להיפתח, ורק אחרי שהקשבתם לשיר 3 פעמים – תעברו לגרסאות ההומוריסטיות של אולי נחש אותי נחש, ותודו לנו.
אלעד פלזנט איבנינג – The Snake of Silence
הגרסה האקוסטית באנגלית… תרגום יפה של השיר כנראה באמצעות מערכות AI.
אלי פיניש תורם את חלקו לחגיגה
גרסת ההסבר הדקומנטרי
הביצוע המצוייר והנהדר של של שרוטונים – תחת הטין:
גם תמיר בר ממש נבוח בביצוע רומנטי מקסים:
מצאתם עוד גרסאות מעולות לשיר פשוט הוסיפו אותן בתגובות 🙂
נחש מכיש בכ״ף, לא בקו״ף.
אם יש משהו שנחש לא יכול לעשות, זה להקיש (יצירת רעש של נקישה באמצעות היד….)