פתגם אינדיאני ישן אומר: "עשה את האויב שלי אמיץ וחזק, כדי שאם אהיה מובס אני לא אתבייש".
באופן דומה, בבודו היפנית, ישנו המונח "טוקו" (Tokku). פירושו לנצח בכבוד וביושרה. כל אחד ממושגים אלה ממחישים את הכבוד והכבוד לקרב בעבר עם תרבויות לחימה.
בעוד צה"ל עובר להילחם בעזה, החיילים נאלצים לתמודדים עם אויב שפתח במתקפה פחדנית על נשים, ילדים, אזרחים וקשישים. חמאס הוכיח את חוסר יכולתו להילחם באצילות. שכן הם מגדלים את ילדיהם בשנאה, ומחנכים אותם להקריב את חייהם ברצון כדי להרוג אחרים.
בית אחרי מתקפה ב7 לאוקטובר
החמאס, מציבים את משגרי הטילים שלהם ליד בתי ספר ומתחבאים בבסיסי הפעילות שלהם תחת בתי חולים. הם משקרים בעקביות ומונעים מעיתונות חופשית לדווח נתוני אמת שישקפו את המצב, ועוסקים בזיוף מספר הטרוריסטים שנהרגו וומציגים אותם כחפים מפשע שנהרגו במהלך הפשיטות של צה"ל על מוצבים אסטרטגיים של חמאס.
כדי להוסיף חטא על פשע, כלי חדשות 'מכובדים' באירופה ובארצות הברית מדבררים את הנתונים המפוברקים האלה, למרות ריבוי הראיות שצה"ל עשה מאמצים קיצוניים כדי למנוע מוות של חפים מפשע כמו הקש בגג.
סכסוכים במזרח התיכון אינם דבר חדש, לאורך ההיסטוריה היו תביעות טריטוריאליות רבות, סכסוכים דתיים וכיבושים להתרחבות. גם בעת העתיקה, היה כבוד בסכסוכים ולא ההתקפות המבזות על לא-לוחמים שנראות על ידי חמאס פעולות. במהלך מסעי הצלב השלישיים בין 1189 ל-1192, ריצ'רד לב הארי וצלאח א-דין התמודדו זה מול זה במספר קרבות.
קריאה להשבת החטופים
אומרים שצלאח א-דין שלח אספקה ופירות לריצ'רד כאשר הוא הגיע וזה בהזדמנות אחת, כשראה את הסוס של ריצ'רד בהיותו נהרג מתחתיו, צלאח א-ח א-דין הורה למשרתו למהר אל תוך נלחם לספק לריצ'רד סוס נוסף.
היושרה שבה ניהל צלאח א-דין את פעולותיו הייתה ככל הנראה א גורם לכך שריצ'רד הסכים להפוגה (הסכם השלום היחיד בכל מסעות הצלב) שהותירו את צלאח א-דין בשליטה בירושלים זמן, למרות הצלחתו של ריצ'רד בכל הקרבות שנלחמו.
"עשה את האויב שלי אמיץ וחזק, כדי שאם אהיה מובס אני לא אתבייש"
למרבה הצער, צה"ל לא יכול להתמודד מול החמאס כצבא מול צבא, מהעובדה הפשוטה שהחמאס משתמש בכוונה באוכלוסיה שמהווה עבורם מעין "כיפת הברזל" בהתקפות ישירות של צה"ל עליהם. ובו בזמן הם משתמשים באלימות מעוותת של אונס ואכזריות כלפי חלשים ואזרחים כאידיאוליה להשמדת האוייב שהוא מבחינתם מדינת ישראל. הפעילותה קיצונית של ה – 7 באוקטובר, הוכיחה שאין כאן שום מאבק צבאי אסטרטגי, אלא פעולת ברבריות ישירות כנגד חסרי ישע.
אמנת ז'נבה הוקמה על מנת להציב גבולות לסכסוך כדי להבטיח שזכויות האדם יכובדו, ולכן הוגדו קווים מנחים של כבוד בקרב עם מגבלות ברורות כדי לעזור למזער אובדן חיים חפים מפשע. עד כה חמאס שבר עקרונות רבים של ההסכם בהתקפה החצופה והאכזרית שלהם על חיי חפים מפשע.
כמו גם ההתעלמות המתמשכת שלהם על העקרונות שנקבעו, כמו אי הצבת נכסים צבאיים באזורי מגורים, שימוש למסתור במוסדות רפואיים, תנועת חיילים כאזרחים ושימוש באוכלוסיה שלהם כמגן חי ומשתמשים בהם לצורכי תעמולה.
ואילו צה"ל רוצה מלחמה מכובדת עם החמאס – צבא מול צבא. ולא נשכח שרוב ההנהגה הבכירה של ארגון הטרור מסתתרת בקטאר, לבנון או מדינות תומכות אחרות. וכן לוחמי החמאס מסתתרים במנהרות שבהן הם משתמשים עבור עצמם במקום לספק הגנה ומקלטים עבור האוכלוסייה התמימה.
כיום, אין כבוד בלחימה הזו והפחדנות של חמאס היא אינדיקציה לאופן שבו יתנהלו הקרבות העתידיים אם לא יוצבו גבולות ברורים על ידי הקהילה העולמית. והסכמה כוללת מצד העולם שלא תאפשר להם להם להסתתר מאחורי האזרחים שלהם על מנת לנהל מלחמת דעת קהל כנגד נגד ישראל.
בביקור במוזיאון ש "ההיסטוריה של אומנויות הלחימה בישראל ומורשתו של ד"ר דניס הנובר".
לסיום, אי אפשר להמשיך ולתת למעשיהם להוליך שולל את העולם תוך ביצוע מעשים נוראיים מצידם, אחרת נמשיך לראות עוד ועוד חפשים מפשע נפגעים במאבקים עתידיים. חשיפהת המעשים לעולם, תלויה בכל אחד ואחת מאיתנו – יש לנו חובה אישית, להראות לעולם את גודל הפשעים. וכן עלינו לדרוש "טוקו" בלחימה, כדי שניתן יהיה להילחם באופן ישר בקרבות ולא באמצעות התקפות פחדניות על אזרחים וליהלחם מתוך האזרחים עצמם ולסכן אותם.
כתיבת תגובה