בעולם המוזיקה קיימת תופעה מוכרת שבה אמנים שמודעים לעזיבתם המתקרבת את העולם, יוצקים את נשמתם לקובץ יצירות אחד סופי ואחרון שלהם. השירים האלה, שנכתבו רגע לפני שזמרים נפרדים לשלום, הופכים להוכחה נוקבת למשחק הגומלין המורכב בין התמודדות עם המוות ליצירתיות.
הבאנו לכם כמה דוגמאות על מנת שתשפטו בעצמכם ושתוכלו להבין את עומקם הרגשי של כמה שירים איקוניים ששימשו כשירת ברבור ליוצריהם. מבחינתי השיר הטוב ביותר, למרות כל המשוררים והמוזיקאים הבינלאומיים, הוא דווקא שיר משלנו ששמנו במקום השני , של אחד מגדולי היוצרים שקמו לנו.
'Hurt' מאת ג'וני קאש:
אולי אחת הדוגמאות האיקוניות ביותר, הביצוע של ג'וני קאש ל"Hurt" משמש עדות רבת עוצמה למסעו המופנם של האמן כשהתמודד עם דמדומי חייו. הוקלט בשנת 2002, חודשים ספורים לפני מותו, השיר משקף את ההתמודדויות והחרטות של קאש, ויוצר אווירה טעונה רגשית המהדהדת עם המאזינים ברמה עמוקה. הסרטון הנלווה, מונטאז' של חייו של קאש, מעצים את ההשפעה הרגשית, והופך את "Hurt" לפרידה יפהפייה מרתקת מלאת חרטה כנראה על הכאב שגרם ושנגרם לו בתקופות בהן היה מכור לסמים.
יוסי בנאי – תרנגול כפרות
השיר "תרנגול כפרות" של יוסי בנאי ז"ל הוא שיר אישי ומרגש העוסק בזיכרונות, באובדן ובמוות. השיר נכתב בשנת 2006, זמן קצר לפני פטירתו של בנאי, והוא נחשב לאחד השירים המרגשים שנכתבו בארץ.
השיר מתחיל בתיאור של תקופת הסתיו, זמן של מעבר ושל שינוי. בנאי מתאר את זיכרונותיו העלולים מהעבר, את החגים והמסורות בעיקר לפני יום הכיפורים , ואת אהוביו. הוא גם מזכיר את מותו המתקרב, ומדבר על הפרידה מהחיים ושם השיר, תרנגול כפרות מביע המון.
השיר הוא שיר געגוע סינטימנטלי. בנאי מתגעגע לעבר, לאנשים שאהב, ולחיים שהיו לו. הוא גם כועס על המוות, על כך שהוא לוקח את החיים מהאנשים שהוא אוהב. השיר מסתיים בתחושה של אובדן ושל מועקה. בנאי מבין שהעבר כבר לא יחזור, והוא יודע שהוא הולך למות. עם זאת, הוא גם מספר על המפגשים הרגשיים שלו עם הזכרונות מאביו, מה שמסמל שהוא לא רואה במותו סוף ממשי.
בשניות האחרונות של הקליפ, בנאי נשאר לשבת לבד על הכיסא, המבט בפנים שלו מעביר בחלקיק של שניה את כל התחושות שעובורות עליו (למרות שבואו ולא נשכח שמדובר בפריפומר גאון).
ודווקא בגלל העוצמות האלו בשיר, הוא לדעתי אחד השירים היותר מעודדים שיש.
'אתה יודע שאתה צודק' מאת נירוונה (קורט קוביין):
"You Know You're Right" של נירוונה עומד בתור כתובה מפחידה של קורט קוביין, חלוץ הגראנג' שעזב באופן טרגי ב-1994. השיר הוקלט בינואר אותה שנה, ומעט בתוכו את המאבקים הפנימיים של קוביין ואת האופי הסוער של ימיו האחרונים. הרגש הגולמי והבלתי מסונן בשירה שלו, יחד עם ריפי הגיטרה הדיסוננטיים, יוצרים נוף קולי המשקף את הכאוס במוחו הבעייתי של קוביין.
'Blackstar' (אלבום) מאת דיוויד בואי:
דיוויד בואי, הזיקית של הרוק, עזב את העולם עם מתנת פרידה בדמות "בלקסטאר". יצא רק יומיים לפני מותו ב-2016, האלבום והרצועה הטיטולרית שלו הם אניגמטיים וניסיוניים, ומשמשים כפרידה סתמית של בואי. מילות השיר, עמוסות הסמליות, מופיעות כעת כתחושה מוקדמת לעזיבתו המתקרבת, ומוסיפות רובד אתרי לחוויה מוזיקלית אחרת ממילא.
כולם היו המומים כששמע על פטירתו של שיוויד בואי היוצר המיוחד שיש מי שאמרו שהקדים את זמנו בכל אספקט. ההלם גבר במיוחד ככשהתפרסמו הפרטים המלאים על כך שהוא סבל מסרטן ריאות באופן ממושך. כנראה שבואי הסתיר מאת המחלה מצוות היוצרים שעבד איתו על האלבום כולל מחברים וותיקים. למרות שיש מי שהעירו לו כחלק מתהליך ההפקה, שנראה כי מדובר באלבום פרידה. כמו רבים משיריו של בואי, מדובר במוסיקה ושירים בעלי עומק.
פרדי מרקורי ההצגה חייבת להימשך
The Show Must Go On" הוא שיר איקוני של להקת הרוק האגדית Queen, עם פרדי מרקורי כסולן הראשי. הוא שוחרר כסינגל בשנת 1991 ומשמש כרצועת הסיום באלבום "Innuendo" של קווין. השיר אינו רק יצירה מוזיקלית עוצמתית ומרגשת אך גם בעלת משקל רגשי משמעותי בשל הנסיבות האופפות את יצירתו.
פרדי מרקורי התמודד עם אתגרים בריאותיים עצומים במהלך ההקלטה של "Innuendo". באותה תקופה הוא נאבק בסיבוכים מאיידס, עובדה שהייתה ידועה לחברי הלהקה. למרות מצבו הבריאותי המתדרדר, מרקורי התעקש להקליט את "The Show Must Go On", עדות למחויבות הבלתי מעורערת שלו לאמנות שלו וללהקה.
אם שכחנו מישהו שאתם אוהבים, אתם מוזמנים להוסיף אותו לרישמה בתגובות
כתיבת תגובה