יתכן שהמצב הבא הוא מוכר עבורכם:
נכנסתם למיטה אחרי יום שלם של עשיה, ואתם מתקשים להירדם. לא קל "לכבות" את המערכת ואת האדרנלין השוצף בגופכם אחרי יום עמוס של עשיה.
יתכן שאחרי שבוע שלם בו עבדתם קשה, הגיע סוף השבוע וזה הזמן לנוח, ובכל זאת- אתם עסוקים. מארגנים מפגשים חברתיים או עסקיים ועושים כל שניתן כדי להשאר פעילים.
שני המקרים מתארים פעולות שמבצעים אנשים שחווים התמכרות לעשיה, ומדובר בהתמכרות אמיתית לכל דבר. האם אתם מכורים?
גלו מהם המאפיינים של ההתמכרות לעשיה, המחלה הנפוצה ביותר של המאה ה-21 ומה ניתן לעשות כדי להמנע ממנה.
מדוע אנחנו מתמכרים למה שאנו עושים?
בדומה לכל התמכרות אחרת, המרכיב העיקרי בהתמכרות לעשיה הוא הדופמין. הדופמין הוא הורמון שמופרש בגוף בהמוניו כשאנו עוסקים בדברים שאנו אוהבים (למשל, בזמן ביצוע פעילות גופנית) והוא גורם לנו לחוות תחושה של "היי" והרגשה משופרת. עם זאת, התחושה הזו נמשכת זמן קצר בלבד, ובמקרה שיש לנו התמכרות לעשיה, מיד לאחר מכן מוחנו ירצה לקבל עוד "מנה" של דופמין, ועקב כך נמשיך לעבוד יותר ויותר קשה בלי לאפשר לנו רגע של עצירה כדי להרגע.
למרות שנראה שאנחנו עסוקים מאוד בדברים חשובים וכמובן חרוצים מאי פעם, התמכרות לעשיה היא סוג של עצלות מודרנית.
היא גורמת לנו להשאר בעשיה שלנו, ולהמנע מלהתמודד עם דברים לא נעימים שאיננו רוצים לעסוק בהם כמו בילוי זמן איכות עם ילדינו או עיסוק בשאלות מהותיות בנוגע לחיינו.
גם אם אנחנו חשים בטוחים בעשיה הבלתי פוסקת שלנו, ייתכן שאנו נמנעים מלחשוב על כמה וכמה שאלות מהותיות כמו- האם לחיינו יש משמעות אמיתית עבורנו? האם בחרנו קריירה מתאימה? וכן הלאה.
להיות נוכחים בהווה
ככל שאנו עסוקים יותר, אנחנו מרגישים כאילו אנחנו מתקדמים, אך האמת היא שאנחנו בדרך כלל נותנים פול גז בניוטרל. רבים מבעלי העסקים שמטפסים על סולם גבוה, שלב אחר שלב כדי להגיע לעמדות ניהול נחשקות, מגלים לאורך הזמן שזה לא מה שהתכוונו בהתחלה. חלק גדול מהם הופכים ללחוצים כל כך עם מגוון בעיות בריאותיות שלא משפיעות עליהם לטובה (בלשון המעטה).
אם אתם עסוקים מאוד במטרה לדאוג למצבכם הכלכלי העתידי, זה לא יעזור לכם להמשך חייכם, במצב בו הבריאות שלכם תהיה לקויה ותשרפו את כל הכסף כדי לשמור עליה.
מרגישים שאם אתם לא לחוצים אתם לא עושים מספיק?
כדי לא להשחק כתוצאה מלחץ מתמשך, עליכם ללמוד להאט במודע את קצב החיים. תוכלו תמיד לעשות את הדברים הנכונים, אך להמנע מלעשות את כולם.
במקום לקחת על עצמכם עוד ועוד מטלות בעבודה שלכם עד לקריסה, דעו לעצור בזמן.
דעו כי יהיו תקופות בהם יהיה עליכם לעבוד פחות ולנוח יותר.
אם אתם לא מצליחים לקבל את העובדה שלעיתים עליכם להאט, קחו כדוגמא את הצ'יטה, שהיא חיה טורפת ממשפחת החתוליים. ממנה נוכל ללמוד שהתגברות על התמכרות לעשיה תועיל לנו יותר לטווח ארוך מאשר עשיה רצופה וממושכת.
הצי'טה החכמה לא מטרידה את עצמה בלרדוף כל היום אחרי ציפורים או חיות קטנות, אלא היא משקיעה את כל הכוח והמאמצים שלה בטרף גדול כמו ג'ירפה או זברה. הצ'יטה אורבת לטרפה לאט וביעילות ועד שמצליחה להשיג אותו עובר זמן רב.
בדומה לצ'יטה, עלינו ללמוד לרכז מאמצים בדברים החשובים ולהתמקד בהם, ולא רק לעשות בשביל לעשות.
כשתאטו במודע את קצב החיים, תאפשרו למוח שלכם לשחרר דופמין באופן מבוקר יותר.
כמה טיפים שיסייעו לכם להגמל מהתמכרות לעשיה
- קחו לעצמכם הפסקה של 5 דקות מכל משימה- כדי שתוכלו להיות מודעים לרגע הנוכחי בו אתם נמצאים, קחו לעצמכם הפסקה של 5 דקות במהלך המשימה אותה אתם מבצעים. במהלך ה-5 דקות הללו הפסיקו לחשוב על מה שאתם עושים והתרכזו. כדי להתמיד במשימה הזו, הפעילו שעון עצר שיזכיר לכם שעליכם לקחת הפסקה. בזמן שהשעון מצלצל, הזכירו לעצמכם מה אתם עושים- האם אתם מנסים לתפוס ציפורים או שאתם כמו הצ'יטה מאטים את הקצב ומחכים למשהו גדול יותר?
- שלטו על ההתמכרות שלכם במקום שהיא תשלוט בכם- כדי להצליח לשלוט בהתמכרות שלכם, עליכם לעשות את הקשה ביותר, לשבת בשקט במשך מספר דקות ולא לעשות דבר. אם הפעולה הזו קשה לכם מדי, הרגילו את עצמכם לאט לאט. עם הזמן, ההרגל יעשה טבע.
- שאלו את עצמכם "מדוע אנחנו עסוקים"? בפעם הבאה שתגלו שאתם עסוקים מכרגיל, שאלו את עצמכם אלו דברים נמצאים בלו"ז שלכם? האם הם חייבים להיות בו או שעל חלק מהם ניתן לוותר?
האם זו מטרת החיים האמיתית שלכם או שאתם מעמידים פנים?
חפשו תשובות כנות בעומק הפנימיות שלכם, ותגלו אם אתם אכן מכורים לעשיה…
כתיבת תגובה