אנחנו מרגישים זאת היטב. יותר ויותר בנקים סוגרים את סניפיהם ומצמצמים את מצבת כוח האדם שלהם. מה הם האיומים הדיגיטליים הגדולים על הבנקים בימינו וכיצד הם פועלים לנטרל אותם?
אנחנו מרגישים זאת היטב. יותר ויותר בנקים סוגרים סניפים ומצמצמים את מצבת כוח האדם. פעולות בנקאיות שעד לא מכבר היינו צריכים לסור אל הבנק כדי לבצע אותן מתנהלות היום דרך הרשת. בנקים אלקטרונים, ארנקים דיגיטליים ומטבעות וירטואליים משנים את כללי המשחק ומציבים אתגרים בפני מוסדות פיננסיים מסורתיים, ובראשם – הבנקים. זה קורה כאן אצלנו, אבל ממש לא רק כאן. העולם הפיננסי והכלכלה הגלובלית משתנים בכל מקום ושינויים אלו מחייבים את הבנקים לעמוד בקצב וברצון שלנו, הלקוחות שלהם, לעבור לעולם דיגיטלי.
כך לדוגמה, על פי בחינה שערך בנק ישראל ב-2018 עולה כי 60% מהציבור הישראלי מעדיף לבצע פעולות בנקאיות באופן דיגיטלי. ואכן, הבנקים בישראל מנסים להדביק את קצב הטכנולוגיה ולהציע שירותים דיגיטליים ישירים, בנקאות דיגיטלית ואפשרויות תשלום אלקטרוניות בניסיון לעמוד בתחרות שמציעים גופים חוץ-בנקאיים וחברות טכנולוגיות.
מה האיומים הגדולים שקיימים על הבנקים כיום?
בפני הבנקים ניצבים לא מעט אתגרים, יש שיאמרו איומים. יש היום חברות וגופים חוץ בנקאיים שמתחרים בשירותים העיקריים של הבנקים, ביניהם:
- הלוואות – עסקים ואנשים פרטיים יכולים כיום לקבל הלוואות חוץ בנקאיות ואמצעי מימון במגוון דרכים בדגם של Peer to Peer (P2P) או בעברית: הלוואות חברתיות. הריביות שם הוגנות והתנאים מועדפים. דוגמאות לחברות כאלו הן: בלנדר ו-Tarya. בנוסף, יש חברות שמעניקות הלוואות לעסקים, למשל – FundBox.
- העברות כספים – גם בענף העברות הכספים הבינלאומיות יש תחרות דיגיטלית שמשתוללת שם בחוץ. כבר היום עומדות בפני אנשים פרטיים ועסקים שרוצים להעביר כספים אפשרויות הרבה יותר משתלמות מאלו שמציעות הבנקים. קחו לדוגמה את חברתCovercy המאפשרת העברת כספים בין מדינות בעמלות מאוד אטרקטיביות שהבנקים עדיין לא מציעים לנו.
- השקעות – גם בתחום ההשקעות יש תחרות דיגיטלית המאיימת על הבנקים. גם חברות השקעות רבות מציעות אפשרויות דיגיטליות להשקעה, אפילו לכאלו שיש בידם רק סכומים קטנים. ובנוסף, יש גם פלטפורמות חדשות שמאפשרות לכל אחד ואחת להשקיע בצורה אוטומטית על בסיס בינה מלאכותית וביג דאטה ובלי כל תיווך, למשל חברת Tipigo.
- בנקים דיגיטליים – בנוסף לכל אלו אי אפשר שלא להזכיר את הבנקים הדיגיטליים. כאן בישראל זה לא ממש מורגש, אבל בעולם זה כבר קורה ובגדול ואי אפשר להתכחש לזה. בישראל הבנקים הדיגיטליים נמצאים בידי הבנקים, למשל זה של לאומי – לאומי דיגיטל. אבל בעולם יש כבר בנקים דיגיטליים עצמאיים לחלוטין שאינם בידי הבנקים והם מהווים איום ממשי על מוסד הבנקאות המסורתי.
- מטבעות וירטואליים – המטבעות הווירטואליים מייתרים כמעט את הצורך שלנו בבנקים. באמצעותם אנחנו יכולים לבצע פעילויות כספיות שמהוות חלופה לטכניקות התשלום המבוצעות דרך הבנקים ונשלטות על ידיהם. כמו כן, המטבעות הווירטואליים מפקיעים את השליטה על מקורו של הכסף מהבנקים וזה גורם לכל המערכות הבנקאות העולמיות לחשב מסלול מחדש.
כיצד הבנקים בישראל מתמודדים עם האיומים הדיגיטליים?
הבנקים הישראליים לא יושבים בצד ומתבוננים בשקט על שקורה. הם מהווים שחקנים ראשיים בדיגיטציה הבנקאית ומנסים להדביק את הקצב עם פתרונות משלהם. בין הפתרונות שהם מציעים לנו בשנים האחרונות אפשר למנות את הבאים:
- אפליקציות תשלום דיגיטליות – BIT של פועלים, פייבוקס של בנק דיסקונט ופפר פיי של בנק לאומי – אלו הן למעשה 3 אפליקציות בנקאיות לגמרי שמאפשרות העברות כספים בסכומים קטנים יחסית. אפשר להעביר דרכן תשלומים בין אנשים פרטיים וכן לשלם לעסקים דרכן. מה שלא כולם יודעים זה שמעביר את הכסף משלם עמלה עבור כל העברה לחברת האשראי בדרך כלל.
- בנקים דיגיטליים – כפי שציינו בסעיף הקודם בנק לאומי דיגיטל עושה מאמץ לבנות מעין בנק דיגיטלי אלטרנטיבי, המציע את רוב השירותים הבנקאיים במובייל ובערוצים טכנולוגיים, לרבות: נטילת הלוואות, ביצוע העברות, תשלום חשבונות, יצירת חסכונות ועוד.
- רכישה בטוחה של מטבעות וירטואליים – נכון להיום מנסים הבנקים לתת פייט לשוק המטבעות הדיגיטליים במעין "אם אתה לא יכול לנצח אותם, אז הצטרף אליהם". הם משלבים מערכות בינה מלאכותיות מתקדמות שנועדו למנוע הונאות בענף המטבעות הדיגיטליים. בשיטה זו ניתן למעשה לרכוש מטבעות וירטואליים דרך כרטיסי האשראי ובאישור של הבנק בבטחה, וכך להימנע מעקיצות.
המערכת הבנקאית ממשיכה לנסות ולספק מענה לאתגרים ולאיומים שניצבים בפניה, ויש לא מעט כאלו. מעניין יהיה לעקוב אחר הפתרונות שהיא תביא בשנים הקרובות כדי להילחם ולשמור על מעמדה לנגד כל החלופות הרבות שעומדות בפנינו כבר היום במרחב הדיגיטלי.
